#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 האם מותר לטלטל וכיצד 1) מת שמוטל במקום שירא עליו מפני הדליקה 2) מת המוטל בחמה 3) המיטה לאחר שסילק המת ממנה?	"1) אם יש לו ככר או תינוק או שאר חפץ שמותר לטלטל מניחם עליו או אצלו ומטלטלם עמו. ואם אין לו ככר או תינוק אם יש לו שתי מיטות מטלטלו על ידי שיהפכנו ממיטה למיטה ואם אין לו לא זה ולא זה מטלטלו טלטול גמור. פשטות המחבר שמותר דווקא באותה רשות, והאחרונים חלקו עליו והתירו אפילו לכרמלית. ויש שלמדו שגם דעת המחבר שמותר אפילו לכרמלית.<br>2) אם המת עדין לא הסריח אלא שחושש פן יסריח מותר על ידי ככר או תינוק, למחבר דוקא באותו רשות ולרמ""א גם לכרמלית, ואם אין לו ככר או תינוק לא יטלטלנו כלל, אפילו להפכו ממיטה למיטה, דטלטול מן הצד שמיה טלטול.<br>3) אם היה חי בין השמשות לכו""ע מותר לטלטל אח""כ המיטה דלא נעשית בסיס למת, אם מת בערב שבת הרא""ש אוסר והמאור מתיר, ואם היה דעתו מתחילה שיהיה מונח המת עליה כל השבת ואח""כ סילקו ממנה, לכו""ע נעשית המיטה בסיס ואסור לטלטלה. "	סימן שיא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 באלו עוד אופנים התירו להוציא מת מהבית להיכן וכיצד?	"לשו""ע אם הסריח ונמצא מתבזה בין החיים והם מתבזים ממנו. ואם היה להם מקום לצאת בו אין מוציאים אותו, אלא מניחים אותו במקומו ויוצאים הם. לדעת היש אומרים שהביא הרמ""א אפילו לא הסריח עדיין אלא שקרוב להסריח מותר להוציאו ואפילו יש להם מקום לצאת מותר להוציאו מפני שלא יסריח.<br>ומותר להוציאו לכרמלית, ויש אומרים שלא התירו להוציאו לכרמלית אלא ע""י ככר או תינוק, ויש מי שאומר שכל שמוציאו לכרמלית מוטב להוציא שלא בככר ותינוק כדי למעט בהוצאה. האליה רבה הכריע כדעה הראשונה ובמשנ""ב כתב דכשאין לו ככר או תינוק מותר להוציאו אף בלא ככר ותינוק. לרשות הרבים אסור, ויש מי שמתיר להוציאו אף לרשות הרבים ע""י תינוק שגדול קצת אבל לא ע""י קטן ביותר ולא ע""י ככר. והביאור הלכה הביא שדעת המאמר מרדכי שלרמב""ן אפשר להוציאו אף בלא תינוק. והט""ז והא""ר פסקו כדעה ראשונה שאין להוציאו לרשות הרבים בכל אופן.<br>לדעת המג""א לכו""ע אם המת בספינה והיו האינם יהודים מתאספים שם מותר להוציאו אף אם היה ליהודים מקום לצאת בו, ולדעת הגר""א גם בזה לדעת הרמב""ם על היהודים לצאת. ומותר להוציאו אף כשיש בזיונות אחרים כיוצא בזה. ומותר לומר לאינו יהודי להוציאו אף בלי ככר ותינוק לכרמלית, ולרשות הרבים המג""א אוסר והא""ר מתיר, ובשער הציון כתב שברשות הרבים שלנו יש להקל ע""י אינו יהודי. ואסור לטלטל מת על ידי ככר או תינוק לצורך כהנים או דבר אחר, אבל ע""י אינו יהודי כתב הרמ""א דיש מתירים וכן ראיתי נוהגים לצורך מצוה או חתונה, וכן מותר ע""י טלטול מן הצד ובמשנ""ב הוסיף דלצורך גדול חשוב גם כן כצורך מצוה. וכל זה דוקא אם הקרובים רוצים אבל אי אפשר לכופם חוץ מבנפל שיש אומרים שיכולים לכופם להוציא מן הבית בשביל כהנים."	סימן שיא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 האם לתת על המת אחד מהבגדים שהיה לבוש בהם מתחילה או כלי שמלאכתו להיתר חשוב כנותן ככר או תינוק?	כן.	סימן שיא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 מת בכסותו האם צריך ככר או תינוק?	"השו""ע כתב שיש מי שאומר שאין צריך. ובבית יוסף הקשה על זה דלהוי הכסות בטיל לגביה והמג""א תירץ דהכסות אינו בטל כיון שעתיד להפשיטו והביאור הלכה מיאן בתירוצו וכתב שיש לפקפק בדין זה טובא."	סימן שיא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	" האם מותר ומדוע 1) לטלטל המת מן הצד כשצריך למקום המת או לדבר שהמת מונח עליו 2) לטלטל ע""י ככר או תינוק דברים האסורים לטלטל?"	"1) מותר, דאין כונתו בטלטולו בשביל המת אלא בשביל המקום או הדבר שהיה מונח עליו שהוא מותר בטלטול.<br>2) לא התירו לטלטל ע""י ככר או תינוק אלא במת בלבד מפני בזיון המת. [ועי' לעיל סי' שח סע' ה']."	סימן שיא סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 באילו מקרים מותר לפרוס מחצלת על המת המוטל בחמה ובאיזה אופן?	"אם אין להם מקום לטלטלו או שלא רצו להזיזו ממקומו. באים שני בני אדם ויושבים משני צדדיו, חם להם מלמטה כל אחד מביא מיטה ויושב עליה, חם להם מלמעלה כל אחד מביא<br>מחצלת ופורס על גביו, זה זוקף מיטתו ומסירה והוא נשמט מתחת המחצלת וכן עושה השני והמחצלות שהם קשים וזקופים נשארים ממילא כאהל על המת. אם הוא מתירא שלא יסריח המת, ולמג""א דאף יצטרכו לצאת ולא""ר אף אם לא יצטרכו לצאת, מותר לפרוס עליו מחצלת להדיא, אך שיהיה בלא עשית אהל."	סימן שיא סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 האם מותר ומדוע 1) לסוך המת 2) לשמוט המת מעל גבי הכר 3) להעצים עיניו 4) לישר אבריו 5) לרוחצו במים?	"1) מותר דזה לאו בכלל טלטול אלא נגיעה בעלמא כיון שאין מזיז בו אבר.<br>2) אסור כיון שהוא טלטול ממש.<br>3) השו""ע פסק לאסור כיון שאסור להזיז בו שום אבר. וכתב המשנ""ב שבמקום שנהגו אין למחות בידם כיון שיש להם סמך על פי הזוהר שהיא סכנה.<br>4) אסור להזיז בו שום אבר. ובאליה רבה כתב דבמקום שנוהגים להקל בזה משום שחוששים שלא יתעקמו ויהיה בזיון למת יניחו ככר או שאר דבר שמותר לטלטל על אותם האברים ודוחק עליהם עד שיפשטו אבריו.<br>5) בלי להזיזו מותר במים קרים. להזיז אבר אסור. אם היה מלוכלך בטיט וצואה עד שמאוס בעיני רואיו מותר לטלטלו על ידי ככר ותינוק ולרחצו במים בידו, ולא על ידי מפה משום סחיטה, אבל בלאו הכי אסור בכל זה, ואפילו על ידי אינו יהודי אסור."	סימן שיא סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 באיזה אופן מותר או אסור לטלטל ומדוע 1) צנון שטמן בשדה 2) קש שעל המיטה?	"1) מותר כשמקצת עליו מגולים ולא השריש וגם לא נתכוין לזריעה, ואע""פ שבנטילתו מזיז עפר ממקומו ואפילו הוסיף מחמת לחות הארץ, דטלטול מן הצד לצורך דבר המותר מותר. ואפילו הניחו שם מבעוד יום להיות שם כל השבת מותר ולא נעשה הצנון בסיס להעפר שעל גבו, דהרי לא היתה כוונתו בהטמנה שיהא האוכל משמש להעפר אלא שיהא העפר משמש להאוכל.<br>אם לא היו העלים מגולים אסור דבעל כרחו מזיז עפר בידים, ואפילו אם ירצה לתחוב מחט או כוש דרך העפר בצנון וליטלו גם כן אסור דנראה כעושה גומא, ויש מקילים על ידי תחיבת מחט וכוש. אם השריש אסור משום תולש. אם נתכוין לזריעה לדעת המחבר אסור אפילו שלא השריש כיון שטמונים בקרקע כדרך הזריעה. ולדעת המג""א מותר, וכתב המשנ""ב שאין לזוז מפסק המחבר.<br>2) אם סתמא עומד למאכל בהמה או לשכיבה מותר לנענעו אפילו ביד. אם סתמו עומד להסקה מותר לנענעו בגופו דטלטול בגופו אפילו לצורך דבר האסור מותר, אבל בידו אסור. ואם הונח מבעוד יום לשם שכיבה או שהניח עליו מבעוד יום כר או כסת או שהניחו לקש על המיטה בסתמא ואח""כ חשב לשכב עליו מנענעו אפילו בידו."	סימן שיא סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 כיצד יכול ליטול את הפירות הטמונים בתבן או בקש המוקצים ומדוע?	יכול לתחוב בהם מחט או כוש ונוטלם והקש ננער מאליו, דהוי טלטול מן הצד לצורך דבר המותר שמותר.	סימן שיא סעיף ט		
